סרטן רירית הרחם
אחד מסוגי הממאירויות במערכת הרבייה ומין הנשית.
המאמר הבא מפרט אודותיו בהרחבה.
אנטומיה של מערכת הרבייה הנשית
מערכת הרביה הנשית כוללת את האיברים הבאים: נרתיק, צוואר הרחם,
רחם, חצוצרות ושחלות. היא ממוקמת באגן, בחלל הבטן. היא מכוסה
בשכבת שומן שנקראת אומנטום (omentum), מעי דק ושלפוחית השתן.
מערכת הרביה הנשית כוללת את האיברים הבאים:
נרתיק, צוואר הרחם, רחם, חצוצרות ושחלות. היא ממוקמת באגן,
בחלל הבטן. היא מכוסה בשכבת שומן שנקראת אומנטום (omentum), מעי דק ושלפוחית השתן.
רירית הרחם היא למעשה הרקמה שפונה לפנים הרחם, שמתחדשת ונושרת מדי חודש במהלך הוסת.
מהו סרטן רירית הרחם ?
סרטן הרחם מתרחש כאשר תאי רירית הרחם שבאופן תקין מדפנים את
החלק הפנימי של הרחם (רירית הרחם), עוברים שינוי ומתחילים בתהליך
של התרבות בלתי נשלטת. הרחם מורכב משתי שכבות עיקריות:
השכבה הפנימית שפונה לחלל הפנימי היא רירית הרחם.
השכבה שצמודה לה ועבה הרבה יותר היא שכבת שריר הרחם.
סרטן רירית הרחם יכול להופיע בכל גיל, אך הרבה יותר נפוץ
לאחר גיל הבלות, הגיל בו מפסיק להופיע המחזור החודשי.
תאים בעלי מאפיינים דומים בונים רקמה. כאשר התאים מזדקנים
ונשחקים הם מתים ומתחלפים באחרים באופן מבוקר. כאשר התרבות
התאים איננה מבוקרת ותאים ממשיכים להתחלק ללא הגבלה, מדובר במחלת הסרטן. רקמת התאים שנוצרת מתאים אלו נקראת גידול סרטני.
מה התסמינים של סרטן זה?
התסמין הנפוץ שלרוב מביא לאבחון מהיר יחסית, הוא דמם לדני שיכול להופיע בין הוסתות, או לאחר גיל הבלות. דמם לדני מוגבר מהרגיל בעת
הוסת מחייב בירור. חשוב לזכור: כל התסמינים הללו יכולים להיגרם ממצבים רבים שאינם סרטן.
האם יש בדיקה לסרטן רירית הרחם?
כן. דמם לא תקין כפי שתואר לעיל, מחייב דגימה של רירית הרחם. זוהי בדיקה פשוטה יחסית, המבוצעת במרפאה, במהלכה ניתן לדגום חלק מהרקמה המדפנת את הרחם מבפנים. בדיקה נוספת, המבוצעת בעיקר בנשים לאחר גיל הבלות היא אולטרא-סאונד וגינאלי בו ניתן למדוד את עובי רירית הרחם. רירית עבה בנשים לאחר גיל הבלות, מעלה חשד לסרטן או מצב טרום ממאיר של רירית הרחם.
מהו Staging לסרטן?
שפה בה אנו משתמשים המתארת את שלבי התפשטות הסרטן. שלב המחלה יקבע רבות כיצד נטפל בה. בנוסף לשלב המחלה משתנים נוספים שחשובים לנו בקביעת הטיפול הם דרגת התמיינות, גיל, מעורבות כלי דם ולימפה ומחלות רקע. באופן כללי: שלב 1 היא מחלה המוגבלת לרחם בלבד.
שלב 2 קיימת מעורבות של צוואר הרחם. שלב 3 יכולה להיות מעורבות של בלוטות לימפה, שחלות או החלק החיצוני של הרחם (סרוזה) שפונה לחלל הבטן. שלב 4 המחלה נמצאת כבר באיברים סמוכים ומרוחקים.
למרבה המזל, מרבית הנשים מאובחנות עם מחלה בשלב מוקדם יחסית.
מה קורה לאחר הניתוח והטיפול?
לאחר הניתוח ככל הנראה את משתחררת לביתך ביום שלאחר הניתוח.
(ראי פירוט במדריך להיסטרקטומיה בגישה זעיר פולשנית), כשאת מסוגלת להתהלך בעצמך, לאכול ולשתות והכאב נשלט. את מחלימה באופן מהיר יחסית, וקובעת תור למעקב אצלי כעבור 3-4 שבועות.במהלך ביקור זה ארצה לשמוע על תהליך ההחלמה שלך, תתבצע בדיקה גופנית ונשוחח ארוכות על תוצאות הבדיקה הפתולוגית והתוכנית להמשך.
לאחר הטיפול לאחר הטיפול אנו הופכים למשפחה, למעשה. את תאלצי לראות אותי אחת למספר חודשים (בתחילה כל 3-4 חודשים בהמשך אחת לחצי שנה ובהמשך אחת לשנה). במהלך הביקורים, אשאל אותך לשלומך
ואת תאלצי לספר לי על כל תסמין או תופעה חדשה, לא מוכרת, מטרידה.
כל ביקור יכלול בדיקה גופנית מלאה ובדיקות דם. בחלק מהמקרים נעזר בהדמיה לצורך המעקב.
מה קורה במידה והסרטן חוזר?
הטיפול במקרים אלו הוא כתלות בסוג הגידול, מיקום החזרה והטיפול
שניתן קודם לכן. הוא יכול להיות ניתוח, כימותרפיה או קרינה.
מה חשוב לשאול אותי?
-מה מטרת הטיפול?
-האם הוא מאריך חיים?
-האם הוא משפר את איכות החיים?
-מה תופעות הלוואי המרכזיות?
-האם יש אפשרויות טיפוליות שלא הוזכרו?
-מה קורה אם אסרב לקבל טיפול?
מהי דרגת התמיינות הגידול?
דרגת התמיינות הגידול הוא מדד פתולוגי שמאפשר לנו לקבוע כמה הגידול אלים (מתפתח מהר) באופן יחסי. דרגה 1, פירושו גידול הגדל באופן איטי יחסית. דרגה 3 הוא גידול בעל קצב התרבות מהיר יחסית. דרגת ההתמיינות בגידולי רירית הרחם נקבעת בבדיקה מיקרוסקופית.
קיימות בדיקות מולקולריות חדשניות, שטרם נכנסו לשימוש קליני במרבית המרכזים בעולם, ובעתיד הקרוב יעזרו לנו לנבא את דרגת אלימות הגידול הסרטני. כיום ניתן לבצע אותן במסגרת פרוטוקול מחקרי בלבד. למשל, מוטציה בגן ל TP53 ברקמת הגידול ידועה כסמן לגידולים אלימים יותר בעוד שמוטציה בגידול בגן POLE מצביעה על מחלה המתקדמת לאט.
מה הטיפול בסרטן רירית הרחם?
במרבית המקרים הטיפול המומלץ הוא ניתוחי בגישה זעיר פולשנית (לפרוסקופיה או בסיוע רובוט ניתוח דה וינצ'י ) להסרת הרחם, שחלות, חצוצרות. ניתוח זה נקרא היסטרקטומי (hysterectomy). במהלך הניתוח כל חלל הבטן יעבור תהליך של סריקה וכל נגע חשוד ייוצא. במהלך הניתוח תבוצע שטיפה של חלל הבטן והנוזל ילקח לבדיקה.
בתחילת הניתוח אזריק חומר צבע לצוואר הרחם שלך. תוך מספר דקות, חומר זה ינדוד במערכת הלימפה ויצבע חלק מבלוטות הלימפה (בלוטות הזקיף=sentinel nodes). אלו הבלוטות שתוצאנה בניתוח ותשלחנה לבדיקה פתולוגית. שימוש בטכניקה זו הינו מדוייק ויעיל מאוד. בעבודות רבות הוכח ששימוש בטכניקה זו מקטין את הסיכון לתופעה הנקראת לימפאדמה בצורה משמעותית מאוד, מאפשר לדגום בלוטות שלא היו נדגמות ללא השימוש בטכניקה ויחד עם זאת, טיפול זה לא פוגע בסיכויי ההישרדות בטווח הרחוק.
בחלק מהמקרים, בהתאם לבדיקה הפתולוגית שאורכת 3-4 שבועות ותקבע את שלב המחלה ודרגת ההתמיינות, יומלץ על טיפול נוסף אחר הניתוח: כימותרפיה- שילוב של תרופות, שמטרתן לפגוע בתאי הסרטן, שיש סיכוי שנשארו בחלל הבטן לאחר הניתוח.
קרינה - מטרת הקרינה היא לפגוע בתאי סרטן שנותרו לאחר הניתוח. היא יכולה להינתן ממכשיר חיצוני לאיזור האגן או במכשיר הנכנס לתוך הנרתיק (ברכיתרפיה) בהתאם להתוויות.